שמות 21:11
ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃
ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃
8אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃
9ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃
10אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃
13והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃
14והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃
2כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃
3אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃
4אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃
5ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃
15אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃
16וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃
17אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃
20וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃
21אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃
19וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׃
20ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃
1¶ כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃
2ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃
3ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃
10ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃
11ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
12ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃
26וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃
27ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃
6ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃
7ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃
8ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃
30אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃
31או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃
20ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃
13כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃
14ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃
14ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃
15ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃
11ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃
7ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃
29ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו׃
12כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃
13וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃
31ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃
27אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃
16והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃
3והנה אם תחיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר׃
3ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃
28ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃
51אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃
3ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך׃
13ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
12מכה איש ומת מות יומת׃