שמות 21:12
מכה איש ומת מות יומת׃
מכה איש ומת מות יומת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃
17ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
18ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃
13ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃
14וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃
15ומכה אביו ואמו מות יומת׃
16וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃
17ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
18וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃
19אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃
20וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃
16ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
17ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
18או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
19גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
20ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
21או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
22ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃
23או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃
20שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃
21ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃
11וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃
12ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃
9כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
10ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
11ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
30כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃
31ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃
23ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃
21ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃
22וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃
9כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃
2אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃
28וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃
29ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃
30אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃
25ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו׃
13ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃
21שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃
21ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃
5והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו׃
6על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד׃
7יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃
35ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃
13לא תרצח׃
1¶ כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃
6שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃
15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃
5ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי׃
22כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃