שמות 33:6
ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃
ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃
5ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃
34וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃
35ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃
2ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃
3ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃
4ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
26והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך׃
50ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃
51ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃
22ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃
25וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃
7וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃
8סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
18ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃
19הנטפות והשרות והרעלות׃
20הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃
21הטבעות ונזמי האף׃
22ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים׃
34אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃
37ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃
6ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃
7וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃
14וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם׃
52והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃
22וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃
20ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃
2ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר׃
2דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב׃
6יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃
12ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה׃
2והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃
3ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃
6שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃
19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
28ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃
17ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃
30ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃
3וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃
34ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃
35וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃
16ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃
4ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃
10ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃
30וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃
15ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃
1¶ ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃