יחזקאל 13:5
לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃
לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
30ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃
10עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃
11כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃
12כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃
10יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃
11אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃
12והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃
4כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃
6חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃
7הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃
10ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃
11ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃
13אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃
14ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃
14והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה׃
15וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃
16נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃
8ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃
1¶ שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃
5לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃
6ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית׃
3ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃
5כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃
14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃
13לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה׃
28ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃
4את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃
5יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃
4העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב׃
5ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם׃
12ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת׃
9פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו׃
1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
5ויתנה על יד עשי המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו לעשי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הבית׃
6על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם׃
9מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃
14וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃
7ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃
40פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃
9באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃
9בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃
17בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃
20הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃
6כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃
12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
1¶ עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃
7ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃
17כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃
11ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃