יחזקאל 14:11

תנ ך עברי מודרני

למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

לְ֠מַען לֹֽא־יִתְע֨וּ ע֤וֹד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְלֹֽא־יִטַּמְּא֥וּ ע֖וֹד בְּכָל־פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהָ֥יוּ לִ֣י לְעָ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶהְיֶ֤ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ

תעתיק

So-that not-yiṯʿû again bêṯ-yiśrāʾēl from-after-me and-not-yiṭṭamməʾû again with-all-pišʿêhem and-wə-hāyû to-me for-ʿām and-I ʾehyeh to-them for-ʾĕlōhîm nəʾum ʾăḏōnāy YHWH.

פרטי דקדוק

• *yiṯʿû*: qal imperfect, 3rd masculine plural - they will go astray/wander
• *bêṯ*: masculine singular construct - house of
• *yiśrāʾēl*: proper noun - Israel
• *yiṭṭamməʾû*: hitpael imperfect, 3rd masculine plural - they will defile themselves
• *pišʿêhem*: masculine plural + 3rd masculine plural suffix - their transgressions
• *wə-hāyû*: waw consecutive + qal perfect, 3rd common plural - and they will be
• *ʿām*: masculine singular - people
• *ʾehyeh*: qal imperfect, 1st common singular - I will be
• *ʾĕlōhîm*: masculine plural - God
• *nəʾum*: masculine singular construct - declaration of
• *ʾăḏōnāy*: noun with 1st person singular suffix - my Lord
• *YHWH*: proper noun - the LORD
• פ: paragraph marker

משמעויות מילים

• *yiṯʿû*: go astray/wander/stray
• *yiṭṭamməʾû*: defile themselves/make themselves unclean/pollute themselves
• *pišʿêhem*: their transgressions/their rebellions/their offenses
• *ʿām*: people/nation/folk
• *ʾĕlōhîm*: God/gods/divine being

פסוקים מקושרים

• יח׳ 37:23 : 23 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃
• יח׳ 48:11 : 11 לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים׃
• יח׳ 11:18-20 : 18 ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבתיה ממנה׃ 19 וננתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃ 20 למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃
• יח׳ 44:10 : 10 כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃
• יח׳ 44:15 : 15 והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃
• יח׳ 34:10-31 : 10 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃ 11 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃ 12 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃ 13 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃ 14 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃ 15 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃ 16 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט׃ 17 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃ 18 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃ 19 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃ 20 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃ 21 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃ 22 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃ 23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃ 24 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃ 25 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃ 26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃ 27 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃ 28 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃ 29 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים׃ 30 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃
• יח׳ 36:25-29 : 25 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃ 26 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃ 27 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃ 28 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 29 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב׃
• יח׳ 37:27 : 27 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
• יח׳ 39:22 : 22 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה׃
• זכ׳ 13:9 : 9 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃
• עבר 8:10 : 10 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
• עבר 11:16 : 16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃
• פט״ב 2:15 : 15 את הדרך הישר עזבו ויתעו וילכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב שכר העולה׃
• התגל׳ 21:7 : 7 המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃
• בר׳ 17:7 : 7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃
• דב׳ 13:11 : 11 וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃
• דב׳ 19:20 : 20 והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃
• תה׳ 119:67 : 67 טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃
• יש׳ 9:16 : 16 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃
• יר׳ 11:4 : 4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
• יר׳ 23:15 : 15 לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ׃
• יר׳ 31:33 : 33 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
• יר׳ 32:38 : 38 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃
• יר׳ 50:6 : 6 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃