יחזקאל 19:1
¶ ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃
¶ ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃
2נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃
2ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃
3ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃
19הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
6הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃
20כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2ואתה בן אדם שא על צר קינה׃
17כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה׃
18ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃
16לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃
19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃
14ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃
34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
17ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃
20עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך׃
10אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃
1¶ שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃
8על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃
3שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃
1¶ ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם׃
3שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃
1¶ שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
21מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃
10גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃
9שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו׃
1¶ ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃
16קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃
25ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃
36קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃
5ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃
11ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
12ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃
15והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה׃
1¶ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃
12על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃
9שחתך ישראל כי בי בעזרך׃
12זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃
24בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃
13לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃
8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃