ישעיהו 22:12

תנ ך עברי מודרני

ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יואל 2:17 : 17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃
  • מיכ׳ 1:16 : 16 קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃
  • יואל 1:13 : 13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃
  • יעק׳ 4:8-9 : 8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ 9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ 10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
  • יעק׳ 5:1 : 1 ¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
  • עמ׳ 8:10 : 10 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃
  • יונה 3:6 : 6 ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר׃
  • דה״ב 35:25 : 25 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות׃
  • עז׳ 9:3 : 3 וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם׃
  • נח׳ 8:9-9 : 9 ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה׃ 10 ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם׃ 11 והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו׃ 12 וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם׃
  • נח׳ 9:9 : 9 ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף׃
  • איוב 1:20 : 20 ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃
  • קה׳ 3:4 : 4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
  • קה׳ 3:11 : 11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
  • יש׳ 15:2 : 2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • עמ׳ 8:9-10
    2 פסוקים
    82%

    9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃

    10והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃

  • 18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

  • 16לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

  • יואל 1:8-9
    2 פסוקים
    78%

    8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

    9הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

  • 24והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃

  • 12וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃

  • יח׳ 27:30-31
    2 פסוקים
    77%

    30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

    31והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

  • יואל 1:13-15
    3 פסוקים
    77%

    13חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

    14קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃

    15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

  • יש׳ 22:4-5
    2 פסוקים
    77%

    4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

    5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃

  • 11ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃

  • יר׳ 9:17-18
    2 פסוקים
    76%

    17כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה׃

    18ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃

  • 13והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

  • 8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃

  • 37כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃

  • יש׳ 15:2-3
    2 פסוקים
    75%

    2עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

    3בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

  • 10ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃

  • 8על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃

  • צפ׳ 1:14-15
    2 פסוקים
    74%

    14קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃

    15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃

  • 29גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו׃

  • 26בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃

  • 34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃

  • 16קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃

  • 5הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃

  • 1¶ וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃

  • יש׳ 32:11-12
    2 פסוקים
    73%

    11חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃

    12על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃

  • 10בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי׃

  • 6ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃

  • 5מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃

  • 1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

  • 13וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם׃

  • 12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃

  • 8והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלבשים מלבוש נכרי׃

  • 23ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃

  • 10והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות׃

  • 9התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

  • 4ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃

  • 1¶ ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃

  • 2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃

  • 1¶ ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃

  • 17האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃