יעקב 4:9
התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
3טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃
4לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃
13גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃
8קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃
4אשרי האבלים כי הם ינחמו׃
15שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃
25אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃
20אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃
13לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃
15שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
13כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃
9עתה אני שמח לא על אשר נעצבתם כי אם על אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא תשאו נזק במאומה על ידנו׃
10כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את המות׃
12ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃
1¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
12וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃
13כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃
21אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃
18ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃
6אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃
8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃
11לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃
10והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃
14הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
9אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃
30והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃
5הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃
31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
10והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃
21עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃
16עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃
2אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃
4דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה׃
30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃
14קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃
40נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃
18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
25דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃
26גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃
6השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃
3לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃
8תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃