מתי 5:4
אשרי האבלים כי הם ינחמו׃
אשרי האבלים כי הם ינחמו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃
6אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃
7אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃
8אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃
9אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃
10אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃
11אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃
12שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃
3אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃
20והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃
21אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃
22אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃
23שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃
24אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃
25אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃
9התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
5הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃
11לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃
15שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃
18לכן נחמו זה את זה בדברים האלה׃
4המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃
20אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃
2לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃
3לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃
7אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃
11וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
3טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃
4לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃
13כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃
14אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃
14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
1¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
13ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃
16ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
7ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃
5כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃
13ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃
13לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃
30והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃
10שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃
4ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃
11הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃
11ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃
35ויבך ישוע׃
22השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃
13וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃