יוחנן 11:35
ויבך ישוע׃
ויבך ישוע׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
30וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
36ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
37ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
38ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
39ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
11ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃
12הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃
13וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃
14ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
43ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
44ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
17ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
18ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
19ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
20ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
21ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
11ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃
13ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃
38ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃
39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃
15ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃
52וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃
53וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃
11כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
13וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
14אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
5וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
6ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
23ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
41וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
19וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃
20אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
3ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
27וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃
28ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃
1¶ ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם׃
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
1¶ ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
15שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃
22וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃
11ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃