יוחנן 11:36
ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
35ויבך ישוע׃
37ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
38ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
39ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
40ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
41וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
42ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
43ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
3ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
4וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
5וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
6ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
7מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
26וירא ישוע את אמו ואת תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל אמו אשה הנה זה בנך׃
16ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
17ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
9וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
12הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃
13אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃
18ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃
11כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
45ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
1¶ ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃
17ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃
18על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃
36ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃
14אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
33וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃
35בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃
11והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
7ויענו היהודים תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מות הוא כי עשה עצמו לבן אלהים׃
11כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
43כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
13וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃
31אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
1¶ וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
14ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
19ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
32למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃
37ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃
23ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃
52ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃