יחזקאל 25:10

תנ ך עברי מודרני

לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יח׳ 21:32 : 32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃
  • יח׳ 25:4 : 4 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃
  • תה׳ 83:3-6 : 3 על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃ 4 אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ 5 כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ 6 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃
  • יש׳ 23:16 : 16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 25:1-9
    9 פסוקים
    79%

    1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    2בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃

    3ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃

    4לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃

    5ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃

    6כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃

    7לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃

    8כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃

    9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃

  • דב׳ 2:18-19
    2 פסוקים
    78%

    18אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃

    19וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃

  • 11ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃

  • צפ׳ 2:8-10
    3 פסוקים
    77%

    8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃

    9לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃

    10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃

  • 21את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃

  • יר׳ 49:1-2
    2 פסוקים
    75%

    1¶ לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃

    2לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃

  • 9ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃

  • 6ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃

  • דה״ב 20:10-11
    2 פסוקים
    72%

    10ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃

    11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃

  • עמ׳ 1:13-14
    2 פסוקים
    72%

    13כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם׃

    14והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃

  • יח׳ 35:9-10
    2 פסוקים
    72%

    9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

    10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃

  • 18ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם׃

  • 15ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון׃

  • 24ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃

  • שופ׳ 11:22-24
    3 פסוקים
    70%

    22ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן׃

    23ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃

    24הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃

  • 13ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃

  • 10וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד גבול בני עמון׃

  • 25ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה׃

  • 19והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃

  • 9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

  • 41ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃

  • 14ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃

  • 28ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

  • 6כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃

  • 3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃

  • 23ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית׃

  • 42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

  • 15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

  • 47ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃

  • 2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

  • 24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

  • 1¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃