יחזקאל 25:11
ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃
ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃
19ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃
5ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃
6כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃
7לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃
8כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃
9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃
10לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃
47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃
1¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃
2ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃
3והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃
14ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
12כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃
24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
10וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃
10בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃
42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃
8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃
9לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃
29וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃
30אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃
31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃
27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃
4עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃
14ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃
13זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃
15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃
16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
21ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם׃
23והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה׃
23ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃
15ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
15והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃
11לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃
21לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃
6ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃
8לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים׃
15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
1¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
18ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם׃
9כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃
6ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה׃
18ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃
21ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃
13וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃