ישעיהו 16:13
זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃
זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃
11על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃
12והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃
15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃
16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃
43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
1¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃
46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃
47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃
1¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
6שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃
7לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃
18ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם׃
20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃
17וידבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃
2ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃
9לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃
10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃
11ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃
10כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃
8כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃
9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃
38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃
39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃
40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
8כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃
35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃
2והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃
9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
4ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃
5לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃
4ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃
29שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
11שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃
31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃
15ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃