יחזקאל 25:8

תנ ך עברי מודרני

כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 15:1-9 : 1 ¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃ 2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃ 3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃ 4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃ 5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃ 6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃ 7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃ 8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃ 9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃
  • יר׳ 48:1-9 : 1 ¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ 2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ 3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ 4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ 5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ 6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ 7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ 8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ 9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ 10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ 11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ 12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ 13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ 14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ 15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ 17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ 18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ 19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ 20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ 21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ 22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ 23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ 24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ 25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ 26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ 27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ 28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ 29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ 30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ 31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ 32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ 33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ 34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ 35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ 36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ 37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ 38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ 39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ 40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ 41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ 43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ 44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ 45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ 46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ 47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃
  • יר׳ 25:21 : 21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃
  • יר׳ 27:3 : 3 ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה׃
  • יר׳ 49:7-9 : 7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃ 8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃ 9 אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃ 10 כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃ 11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ 12 כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃ 13 כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם׃ 14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃ 15 כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃ 16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃ 18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ 20 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃ 21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃ 22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
  • יח׳ 25:12-14 : 12 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃ 13 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃ 14 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
  • יח׳ 35:1-9 : 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃ 3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃ 4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃ 5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ 6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ 7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ 8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ 9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃ 10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ 11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ 12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ 13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ 14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ 15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
  • עמ׳ 2:1-3 : 1 ¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃ 2 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃ 3 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃
  • עמ׳ 2:11-12 : 11 ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה׃ 12 ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃
  • עובד׳ 1:1-9 : 1 ¶ חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃ 2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃ 3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃ 4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃ 6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃ 7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃ 8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃ 9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃
  • צפ׳ 2:8-9 : 8 שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃ 9 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃ 10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃ 11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃
  • יש׳ 25:10 : 10 כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃
  • יש׳ 34:1-9 : 1 ¶ קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃ 2 כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃ 3 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃ 4 ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃ 5 כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃ 6 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃ 7 וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃ 8 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃ 9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃ 10 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃ 11 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃ 12 חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס׃ 13 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃ 14 ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃ 15 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃ 16 דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃ 17 והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה׃
  • יש׳ 36:18-20 : 18 פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃ 19 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי׃ 20 מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃
  • יש׳ 63:1-6 : 1 ¶ מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ 2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ 3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃ 4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ 5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ 6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
  • במ׳ 24:17 : 17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃
  • דב׳ 2:5 : 5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃
  • תה׳ 83:4-8 : 4 אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ 5 כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ 6 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃ 7 גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃ 8 גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃
  • יש׳ 10:9-9 : 9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃ 10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃ 11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 25:9
    79%

    9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃

  • יח׳ 25:11-13
    3 פסוקים
    77%

    11ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃

    12כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃

    13לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃

  • יח׳ 35:14-15
    2 פסוקים
    75%

    14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃

    15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃

  • יח׳ 25:6-7
    2 פסוקים
    75%

    6כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃

    7לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃

  • צפ׳ 2:8-10
    3 פסוקים
    74%

    8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃

    9לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃

    10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃

  • יר׳ 48:42
    74%

    42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

  • יח׳ 35:3
    73%

    3ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

  • יר׳ 48:24-25
    2 פסוקים
    73%

    24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

    25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

  • יר׳ 48:1-2
    2 פסוקים
    73%

    1¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

    2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

  • יר׳ 13:9
    72%

    9כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃

  • יר׳ 48:47
    72%

    47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃

  • יר׳ 12:14
    72%

    14כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם׃

  • דה״ב 25:19
    71%

    19אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך׃

  • דה״ב 20:10
    71%

    10ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃

  • יר׳ 48:15-16
    2 פסוקים
    71%

    15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

    16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

  • יר׳ 48:38-40
    3 פסוקים
    71%

    38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

    39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

    40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃

  • דה״ב 20:23
    71%

    23ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית׃

  • יש׳ 16:13
    71%

    13זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃

  • עמ׳ 2:1
    71%

    1¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃

  • יר׳ 21:11
    71%

    11ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃

  • יח׳ 25:3
    71%

    3ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃

  • יח׳ 35:10
    71%

    10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃

  • יר׳ 25:21
    71%

    21את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃

  • יר׳ 48:36
    71%

    36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃

  • יר׳ 48:13
    71%

    13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

  • יח׳ 36:2
    70%

    2כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃

  • יר׳ 48:20-21
    2 פסוקים
    70%

    20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

    21ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃

  • יח׳ 5:8
    70%

    8לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים׃

  • יר׳ 5:11
    70%

    11כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃

  • מל׳ 1:4
    70%

    4כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃

  • יר׳ 48:31
    70%

    31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

  • יר׳ 5:20
    70%

    20הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃

  • יח׳ 36:5
    70%

    5לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃

  • עמ׳ 2:3
    70%

    3והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃

  • יש׳ 25:10
    70%

    10כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃

  • נח׳ 1:15
    70%

    15הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃

  • יש׳ 15:1
    69%

    1¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

  • יח׳ 35:7
    69%

    7ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃