יחזקאל 30:3
כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃
כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃
15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃
16יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃
15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃
9ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃
10כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל׃
11הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל׃
6קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃
7באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃
4ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃
6הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃
15כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
10והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃
1¶ תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃
2יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃
14המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃
15שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
9הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
8הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃
18הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃
1¶ הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃
7הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃
17ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
3המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃
20ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
8כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃
1¶ ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
18ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃
20הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃
27בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃
31הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃
16ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃
1¶ משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃
4קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃
8כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃
12בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃
1¶ קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃
7הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו׃
31השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃
11עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃
1¶ ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃