יחזקאל 32:7
וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃
וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃
9והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם׃
10והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃
10כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃
11ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
10והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃
3כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃
4ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ׃
5ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃
6והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃
15שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
3אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃
5גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃
6אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃
19כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃
20והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃
21בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃
11או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃
30ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃
31השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
9בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃
32על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
32לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
6לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃
19לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך׃
20לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך׃
24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃
12וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃
14אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
9יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃
7לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
18ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃
32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃
26והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃
20הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃
7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
26אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃
2עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃
11ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃
16תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃
22ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃
6והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃
15כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה׃
35כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃