יחזקאל 35:2
בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃
בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃
4עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃
3ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃
2כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃
7ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃
8ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃
4לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃
14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃
15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
20ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
21בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃
2בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו׃
7ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃
17ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃
1¶ ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃
4לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃
1¶ ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם׃
2ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב׃
45ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
46בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
4ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃
5אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2ואתה בן אדם שא על צר קינה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
7ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃
4ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
17ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃