אל הגלטים 4:26
אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃
אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃
23ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃
24והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃
25כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃
27כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃
28ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃
29וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃
30אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃
31על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃
20אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃
21ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃
10שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃
36לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃
22כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
1¶ ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות׃
3ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃
13כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃
1¶ רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃
10ויוליכני ברוח על הר גדול וגבה ויראני העיר הגדולה ירושלים הקדושה ירדת מן השמים מאת האלהים׃
5לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃
6ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃
7לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃
9עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃
10חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃
3ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃
2עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם׃
3ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו׃
17התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃
18אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה׃
16אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃
14כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃
7הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃
26כי כלכם בני אלהים אתם על ידי האמונה במשיח ישוע׃
28ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד במשיח ישוע׃
29ואם אתם למשיח הנכם זרע אברהם ונחלים כפי ההבטחה׃
45בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃
25ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׃
21האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃
5ועל מצחה כתוב שם סוד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃
16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
50כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃
2התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃
18והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות׃
20אשר אחריתם האבדון אשר כרסם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃
28ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃
29כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃
32וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃
14כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃
18והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃
17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃