בראשית 1:14
ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃
ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃
16ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃
17ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃
18ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃
19ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃
20ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃
21ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃
22ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃
23ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃
24ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃
1¶ בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃
2והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃
3ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃
4וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃
5ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃
6ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃
7ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃
8ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃
9ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃
10ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃
11ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃
12ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃
13ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃
4אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
1¶ למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃
2יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת׃
35כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
26ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃
27ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃
28ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
19עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃
16לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃
7לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃
8את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃
9את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו׃
12המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃
1¶ ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃
23ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃
10חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃
14וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃
5יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו׃
14וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃
12עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
3כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה׃
20כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם׃