בראשית 8:22
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃
15והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃
25כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי׃
20כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם׃
4דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
5וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃
2עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
4אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
5וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
10כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
17ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃
18ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃
11ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃
12ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
6בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃
17אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃
24ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
8את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
35כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
36אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃
11והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
8יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃
8תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃
6יומם השמש לא יככה וירח בלילה׃
23יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
1¶ לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
22כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃
27וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
35השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
22וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃
9גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
10על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה׃
8ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃
10חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃
31השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃
20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃
21ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃
12כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃