משלי 6:8
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
15ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
16זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
18טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
5הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃
6לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃
7אשר אין לה קצין שטר ומשל׃
5אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש׃
25הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃
27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
4מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
28תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
26הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃
31תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃
26נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
5והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃
6בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃
20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃
7כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃
15עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
27לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃
3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃
6האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
15עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׃
16וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃
41מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃
27הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃
10ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
14כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃
9נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
21ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃
12התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
23ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
9ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
24התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃