אל הגלטים 6:9
ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃
7אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
10לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו׃
13ואתם אחי אל תלאו בעשות הטוב׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
10או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃
11אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃
9אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃
10כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃
11אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃
12שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃
35הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
6האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
36כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃
6בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃
58על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃
6לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃
7ועבדים בנפש חפצה את האדון ולא בני אדם׃
8וידעתם כי כל דבר טוב אשר עשה האדם ישלמנו לו אדנינו אם עבד הוא או בן חורין׃
5הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃
6הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃
7לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃
1¶ אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃
2שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃
20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃
1¶ ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃
16ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃
11לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
9לא בעבור שאין לנו הרשות לזאת כי אם לתת אתנו לכם למופת ללכת בעקבותינו׃
10כי גם בהיותנו אצלכם צוינו אתכם לאמר מי שלא ירצה לעבד גם אכול לא יאכל׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
6אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה׃
7מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃
11שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח עבדו את האדון׃
14וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי׃
1¶ על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃
24ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃
18רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃
3התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃
25אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃
4שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃
3ואת זאת נעשה אם יתן האל׃
10והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃
1¶ ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
31לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃