בראשית 2:10
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
11שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃
12וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃
13ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃
14ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃
15ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃
16ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃
8ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃
9ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
4אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
5וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
22ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
23וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃
24ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃
4מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃
15מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃
7בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃
8ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים׃
10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
1¶ ויראני נחל של מים חיים זך מבהיק כעין הקרח יצא מכסא האלהים והשה׃
2ובתוך רחוב העיר ואל שפת הנחל מזה ומזה עץ חיים עשה פרי שנים עשר כי מדי חדש בחדשו יתן את פריו ועלה העץ לתרופת הגוים׃
9ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃
10ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃
11ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
16ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃
11תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
7כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃
6ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃
7ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃
6עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃
8וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃
4וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃
10ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃
2ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית׃
1¶ ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃
2ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃
11רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא׃
4פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
7כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃
12ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃