בראשית 3:10
ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃
ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
2ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃
3ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃
4ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃
5כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃
6ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
7ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃
8וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃
9ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃
11ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃
12ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃
13ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃
21ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃
22ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
23וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃
24ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃
25ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃
33אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃
17ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃
18וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃
13ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃
14הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃
9ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃
10ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃
10וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃
15ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃
16ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃
17ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
21וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃
22וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃
23ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃
8ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃
9ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
25ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
18ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃
15ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃
17ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃
4וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃
6ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃