בראשית 34:14

תנ ך עברי מודרני

ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • בר׳ 17:11 : 11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃
  • בר׳ 17:14 : 14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃
  • יהוש׳ 5:2-9 : 2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית׃ 3 ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות׃ 4 וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים׃ 5 כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו׃ 6 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש׃ 7 ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך׃ 8 ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם׃ 9 ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃
  • שמ״א 14:6 : 6 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט׃
  • שמ״א 17:26 : 26 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃
  • שמ״א 17:36 : 36 גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃
  • שמ״ב 1:20 : 20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃
  • שמ״ב 15:7 : 7 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃
  • מל״א 21:9 : 9 ותכתב בספרים לאמר קראו צום והושיבו את נבות בראש העם׃
  • מתי 2:8 : 8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃
  • מתי 2:13 : 13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃
  • מתי 23:1-9 : 1 ¶ אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃ 2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃ 3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃ 4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃ 5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃ 6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃ 7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃ 8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ 9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃ 10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃ 11 והגדול בכם יהי לכם למשרת׃ 12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ 13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃ 14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃ 15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃ 16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃ 17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ 18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃ 19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃ 20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃ 21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃ 22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃ 23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ 24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃ 25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃ 26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃ 27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ 28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃ 29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ 30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ 31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃ 32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃ 33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃ 34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃ 35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃ 36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ 37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃ 38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃ 39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
  • רומ 4:11 : 11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • בר׳ 34:11-13
    3 פסוקים
    85%

    11ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

    12הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

    13ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

  • בר׳ 34:15-27
    13 פסוקים
    79%

    15אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃

    16ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

    17ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

    18וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃

    19ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

    20ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃

    21האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃

    22אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃

    23מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

    24וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

    25ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃

    26ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃

    27בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

  • בר׳ 34:31
    79%

    31ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃

  • בר׳ 34:4
    75%

    4ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

  • בר׳ 34:7-9
    3 פסוקים
    75%

    7ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

    8וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

    9והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃

  • בר׳ 34:1-2
    2 פסוקים
    73%

    1¶ ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

    2וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

  • שופ׳ 21:18
    72%

    18ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃

  • בר׳ 44:7
    71%

    7ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃