הושע 7:11
ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃
ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו׃
9כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃
10גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃
11כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא׃
8אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃
9אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃
10וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃
12כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃
13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃
1¶ אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל׃
11יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃
12סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃
6גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃
2ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים׃
16כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃
17חבור עצבים אפרים הנח לו׃
2קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃
3ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃
4בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃
5לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃
11עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃
12ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃
13וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃
14כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃
11אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃
3לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃
3אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃
4לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃
5וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃
6בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃
1¶ הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו׃
7ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃
17יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃
18והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃
16ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃
4כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃
36מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃
7ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת׃
9אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃
1¶ כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃
14הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו׃
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
17ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃
4כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים׃
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
11ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃
9לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃
9בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃
1¶ הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש׃
7ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים׃