ישעיהו 1:20

תנ ך עברי מודרני

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 40:5 : 5 ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃
  • יש׳ 58:14 : 14 אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃
  • יש׳ 65:12 : 12 ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם׃
  • מיכ׳ 4:4 : 4 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃
  • טיט 1:2 : 2 עלי תקות חיי העולם אשר הבטיח לפני ימות עולם האל אשר לא ישקר׃
  • במ׳ 23:19 : 19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃
  • שמ״א 12:25 : 25 ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃
  • שמ״א 15:29 : 29 וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃
  • דה״ב 36:14-16 : 14 גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם׃ 15 וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו׃ 16 ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא׃
  • יש׳ 3:11 : 11 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃
  • יש׳ 3:25 : 25 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃
  • עבר 2:1-3 : 1 ¶ לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃ 2 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃ 3 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃
  • ויק׳ 26:33 : 33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 19אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

  • 25ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃

  • 15ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם׃

  • 14לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃

  • 14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃

  • 20כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃

  • 38ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

  • 21איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

  • 21ואם מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה׃

  • יח׳ 2:7-8
    2 פסוקים
    73%

    7ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

    8ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

  • 5ואם לא תשמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה׃

  • 6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

  • 2והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃

  • 12ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

  • 8חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃

  • יר׳ 25:28-29
    2 פסוקים
    73%

    28והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃

    29כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃

  • 28ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

  • 17ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה׃

  • 37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃

  • 2מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃

  • 12ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם׃

  • 23ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

  • 15החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃

  • 30לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

  • 29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

  • 16כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה׃

  • 17לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

  • ויק׳ 26:14-15
    2 פסוקים
    71%

    14ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃

    15ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃

  • 15שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃

  • 4ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃

  • 31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

  • 4ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃

  • 24לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃

  • 22ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃

  • 3ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

  • 27ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

  • 16לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃

  • 10בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃

  • 14ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃

  • 17או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

  • 10שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

  • 19תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃

  • 17לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ׃

  • 15שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃

  • 4ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם׃

  • 13כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

  • 5כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃