ישעיהו 41:18
אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃
אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃
15אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
19הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃
20תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃
41פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
25אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
6אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃
7והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃
19אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃
18והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃
21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
14אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃
3כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך׃
4וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׃
7כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃
27האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃
26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
5ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃
6והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃
10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
11ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
8ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים׃
16ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים׃
17כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
26ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃
12ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃
11ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃
36לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
10לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃
11ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון׃
5אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃
8ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים׃
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
16כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃
8הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃
14ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃
15עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃
10תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃
1¶ יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
4ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃