ישעיהו 43:22
ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃
ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
23לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃
24לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃
21זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני׃
1¶ ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃
4למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני׃
3עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃
1¶ ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו׃
1¶ שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃
13ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃
27למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃
25הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
11ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃
21דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי׃
7ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃
17הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃
22כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃
10ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃
11ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃
21עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃
13ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה׃
8ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃
9אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃
6את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃
3ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׃
7ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃
2לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃
13ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃
24מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃
31הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃
19ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו׃
20אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃
24יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃
12כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃
13חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך׃
12ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם׃
17כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
8קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃
4שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃
5כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃
29למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃
13וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם׃
8ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃
12אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃
6ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃
1¶ שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃
18צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
18ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃
28ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃
1¶ שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר׃