ישעיהו 52:11

תנ ך עברי מודרני

סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • קור״ב 6:17 : 17 על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃
  • יש׳ 48:20 : 20 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃
  • יר׳ 50:8 : 8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃
  • זכ׳ 2:6-7 : 6 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ 7 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃
  • התגל׳ 18:4 : 4 ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי פן תתחברו אל חטאתיה ופן תקחו ממכותיה׃
  • עז׳ 1:7-9 : 7 והמלך כורש הוציא את כלי בית יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו׃ 8 ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה׃ 9 ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים׃ 10 כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף׃ 11 כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם׃
  • עז׳ 8:25-30 : 25 ואשקולה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים׃ 26 ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר׃ 27 וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב׃ 28 ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם׃ 29 שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה׃ 30 וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו׃
  • יר׳ 51:6 : 6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃
  • יר׳ 51:45 : 45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃
  • יח׳ 44:23 : 23 ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃
  • חג׳ 2:13-14 : 13 ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא׃ 14 ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא׃
  • ויק׳ 5:2-3 : 2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃ 3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃
  • ויק׳ 10:3 : 3 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃
  • ויק׳ 11:26-27 : 26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃
  • ויק׳ 11:45 : 45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃
  • ויק׳ 11:47 : 47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃
  • ויק׳ 15:5-9 : 5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 6 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 8 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 9 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃ 10 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 12 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃ 13 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ 14 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃ 15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ 16 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃ 17 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃ 18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃ 19 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃ 20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃ 21 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 23 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃ 24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃ 25 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃ 26 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃ 27 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 28 ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃ 29 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 30 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃ 31 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃ 32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃ 33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃
  • ויק׳ 22:2-9 : 2 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ 3 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ 4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ 5 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ 6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ 7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ 8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ 9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ 10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ 11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ 12 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ 13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ 14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ 15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ 16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ 19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ 21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ 22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ 23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ 26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 28 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ 31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
  • מע״ש 10:14 : 14 ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃
  • מע״ש 10:28 : 28 ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃
  • רומ 14:14 : 14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃
  • אפס 5:11 : 11 ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃
  • פט״א 1:14-16 : 14 כבני משמעת אל תתנהגו בתאות אשר התאויתם בעוד היותכם בבלי דעת׃ 15 כי אם היו קדשים בכל דרכיכם כאשר קדוש הוא אשר קרא אתכם׃ 16 כי על כן כתוב והייתם קדשים כי קדוש אני׃
  • פט״א 2:5 : 5 ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃
  • פט״א 2:11 : 11 אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃
  • יש׳ 1:16 : 16 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • איכה 4:15
    80%

    15סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃

  • קור״ב 6:17
    78%

    17על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃

  • יש׳ 52:12
    77%

    12כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃

  • מיכ׳ 2:10
    77%

    10קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃

  • יש׳ 52:1-2
    2 פסוקים
    76%

    1¶ עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא׃

    2התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃

  • עז׳ 9:11
    75%

    11אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם׃

  • דה״ב 29:5
    74%

    5ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש׃

  • יש׳ 30:22
    74%

    22וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃

  • יח׳ 11:18
    73%

    18ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבתיה ממנה׃

  • יהוש׳ 7:13
    73%

    13קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם׃

  • יש׳ 1:16
    73%

    16רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

  • במ׳ 8:6-7
    2 פסוקים
    72%

    6קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃

    7וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃

  • יח׳ 36:25
    72%

    25וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃

  • ויק׳ 18:24
    72%

    24אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם׃

  • יש׳ 30:11
    72%

    11סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל׃

  • יר׳ 51:45
    72%

    45צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃

  • יש׳ 52:10
    71%

    10חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃

  • דב׳ 23:14
    71%

    14כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃

  • ויק׳ 15:31
    71%

    31והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

  • דה״ב 29:16
    71%

    16ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה׃

  • יח׳ 22:15
    71%

    15והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃

  • ויק׳ 10:10
    71%

    10ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

  • במ׳ 5:2
    71%

    2צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃

  • עמ׳ 4:3
    71%

    3ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃

  • דב׳ 23:12
    70%

    12ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃

  • נח׳ 1:15
    70%

    15הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃

  • ויק׳ 11:28
    70%

    28והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

  • יח׳ 44:19
    70%

    19ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם׃

  • יר׳ 10:17
    70%

    17אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃

  • ויק׳ 18:28
    70%

    28ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם׃

  • יש׳ 62:10
    70%

    10עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים׃

  • במ׳ 31:23-24
    2 פסוקים
    70%

    23כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃

    24וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃

  • ויק׳ 15:27
    70%

    27וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

  • ויק׳ 11:32-33
    2 פסוקים
    70%

    32וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃

    33וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

  • ויק׳ 6:11
    70%

    11ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור׃

  • יח׳ 42:14
    70%

    14בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם׃

  • יש׳ 31:6
    70%

    6שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃

  • במ׳ 31:20
    70%

    20וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃

  • במ׳ 16:26
    70%

    26וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃

  • יר׳ 50:8
    70%

    8נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃

  • יש׳ 4:4
    70%

    4אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃

  • עז׳ 7:19
    69%

    19ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃

  • חג׳ 2:14
    69%

    14ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא׃

  • יח׳ 24:13
    69%

    13בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃

  • יח׳ 20:7
    69%

    7ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃

  • במ׳ 33:52
    69%

    52והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃