ישעיהו 53:7
נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃
נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
32וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃
33בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃
8מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו׃
9ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו׃
10ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח׃
11מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃
12לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע׃
1¶ מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃
2ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו׃
3נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃
4אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃
5והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃
6כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃
5אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃
6גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃
7ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש׃
1¶ הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃
2לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃
3קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃
13הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃
14כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃
15כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃
19לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
13ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃
14ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃
9נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃
22אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃
23אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃
19ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד׃
15יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃
28ישב בדד וידם כי נטל עליו׃
8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
11כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃
6ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי׃
7חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃
20ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃
30יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃
2נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
22כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃
16וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו׃
8ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃
14נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום׃
4כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃
4ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃
4ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃
23ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
25וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃
2וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃
35ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃