ישעיהו 11:4
ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃
ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ידין עמך בצדק וענייך במשפט׃
3ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה׃
4ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק׃
2ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃
3והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח׃
5והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃
8והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃
3קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃
4לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
9ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃
9לפני יהוה כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים במישרים׃
6ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה׃
11וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃
19לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
20קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃
15ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃
4ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃
4ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃
19ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃
3ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
5והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃
15וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃
18לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃
30פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
13לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו׃
1¶ הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃
3שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃
4פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃
14יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃
15מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃
1¶ הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃
31כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה׃
26ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃
31בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃
10יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃
5הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃
9בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ סלה׃
14מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
2מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
30ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃
6מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃
6תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃
15בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃
8וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃
16דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃
6לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃