ירמיהו 22:16
דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃
דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃
16אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃
17למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃
7ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
17כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃
14מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃
3שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃
2ידין עמך בצדק וענייך במשפט׃
3כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃
12ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃
6לא תטה משפט אבינך בריבו׃
1¶ ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
24כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה׃
1¶ כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃
6ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃
28שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
29העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
8יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי׃
22אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃
25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
15לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃
8אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃
1¶ למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃
12כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃
4ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
17לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃
14יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃
15מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃
5כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו׃
7הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃
31עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃
18ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃
17מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃
20ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
1¶ צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃
16יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃
4ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק׃
8הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃
17הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃
1¶ כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃
9אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃
3עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח׃
20לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃
18עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃
16ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃
32ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃