ישעיהו 63:3
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃
2מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃
4כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃
5ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃
6ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
19וינף המלאך את מגלו על הארץ ויבצר את אשכלת גפן הארץ וישליכם בגת חמת אלהים הגדולה׃
20ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רסני הסוסים דרך אלף ושש מאות ריס׃
15סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃
43ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃
15ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃
16ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃
16וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו׃
17וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה׃
13והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃
38אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃
5כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃
13שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃
3תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃
31ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃
15ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
5כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃
10שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃
15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃
12בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃
39ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃
11אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃
42אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
14ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה׃
6קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד׃
4חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד׃
22כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
21כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה׃
24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃
8כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ׃
18ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה׃
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
25אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃
14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃
2ביום ההוא כרם חמד ענו לה׃
10וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃
4אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃
38ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃
3אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃
26והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃
10ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃
42ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם׃
14ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃