דברים 32:42
אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
41אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
23אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃
24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
43הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
38ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃
39ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃
5ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃
6והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃
5כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃
6חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃
7לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃
10והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃
6ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
35לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
9אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃
41ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃
3והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
4דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו׃
15ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
13יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
37ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם׃
38אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃
40ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם׃
48האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃
4כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃
2וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃
5חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך׃
6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃
4ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃
14ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃
26והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃
8ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃
17ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃
6ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה׃
13הביא בכליותי בני אשפתו׃
12בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה׃
5ישוב הרע לשררי באמתך הצמיתם׃
8להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃
13ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל׃
37והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃
10ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃
22מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃
47האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי׃
31ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃
22ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃