יעקב 2:22
הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃
הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
23וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃
24הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃
25וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃
26כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃
20ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃
21אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃
17ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃
18אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃
5הנה המפיק לכם את הרוח ופעל בכם גבורות הכי ממעשי התורה הוא עשה אלה או משמועת האמונה׃
6כאשר האמין אברהם באלהים ותחשב לו לצדקה׃
7דעו אפוא כי בני האמונה בני אברהם המה׃
14אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃
1¶ ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃
2כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃
3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
6כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃
19ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
20ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
21וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃
22על כן גם נחשבה לו לצדקה׃
23ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
27ועתה איה ההתהללות הלא נשבתה ועל ידי תורת מה העל ידי תורת המעשים לא כי על ידי תורת האמונה׃
28לכן נחשב כי באמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה׃
16ומדעתנו כי לא יצדק אדם מתוך מעשי התורה כי אם באמונת ישוע המשיח גם אנחנו האמנו במשיח ישוע למען נצדק מאמונת המשיח ולא ממעשי התורה כי ממעשי התורה לא יצדק כל בשר׃
9על כן בני האמונה יתברכו עם אברהם המאמין׃
1¶ כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃
2ובה נחלו האבות עדות׃
3באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃
4באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃
6והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
9ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
10ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃
11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃
12ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
17כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃
3בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃
4והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃
17באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃
16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
17ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃
16ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃
8כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלהים היא׃
9לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש׃
10כי פעל אלהים אנחנו נבראים במשיח ישוע למעשים טובים אשר הכין האלהים מקדם למען נתהלך בהם׃
11וגלוי הוא כי על ידי התורה לא יצדק האדם לפני האלהים כי צדיק באמונתו יחיה׃
6ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃
22והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃
6כי במשיח איננה נחשבת לא המילה ולא הערלה כי אם האמונה הפעלת באהבה׃