יעקב 4:1
¶ מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
¶ מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃
3הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃
4הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
5או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃
14כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃
15ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃
14ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃
15אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃
16כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃
17אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃
16והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר׃
17כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו׃
3כי באשר קנאה ומריבה ומחלקים ביניכם הלא של הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃
4הן באמר האחד אני לפולוס והשני אני לאפולוס הלא של הבשר אתם׃
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
22]22-12[׃
23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
16כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
14פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃
7הן בכל ירידה היא לכם שתריבו זה עם זה למה לא תבחרו לסבל הונאה ולמה לא תבחרו להיות עשוקים׃
8אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃
5ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים׃
5כי גם בבאנו אל מקדוניא לא היתה מרגעה לבשרנו רק נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה׃
16עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃
11אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃
5על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃
19וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃
23ותרחק מן השאלות התפלות באין מוסר באשר תדע כי אך קטטה מולידות הנה׃
4ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃
2אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃
5התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃
4נפשו עפלה ולא ידע מאומה כי אם חלה הוא בשאלות ומחלקות מלים המביאים לידי קנאה ומריבה וגדופים וחשד רע׃
20כי ירא אנכי פן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חפצתם פן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה׃
36או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃
7לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
13הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃
23אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃
4עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃
8הפתוי הזה איננו מאת הקרא אתכם׃
4הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
20כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃
12אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃
16אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד׃
9אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃
1¶ ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃
9אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון׃
11כי הגד לי עליכם ביד בני בית כלואה כי יש מריבות ביניכם׃