מרקוס 7:21
]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
22]22-12[׃
23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
45האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃
15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
33או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃
34ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃
35האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃
17עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃
18לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
4וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃
17כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃
18עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃
9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
28אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃
19וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃
19כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃
20ואם את אשר לא רציתי בו אני עשה לא עוד אנכי הפעל כי החטא הישב בקרבי׃
21ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃
15ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃
2כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃
5וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃
1¶ מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
7רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃
2אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃
14תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃
6יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃
7כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
21כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
5על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃
17ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃
10וזנים ושכבים את זכר וגנבי נפש וכזבים ונשבעים לשקר וכל מעשה הפך מן הלקח הבריא׃
2אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃
15ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
1¶ למנצח לעבד יהוה לדוד נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו׃
20מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃
25כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃
43כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃
20כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃
14עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃
11ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃
16כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃