מתי 15:18
אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
22]22-12[׃
23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
45האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃
33או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃
34ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃
35האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃
36ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
8העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
15הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃
15ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃
28לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃
2מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃
1¶ לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃
14אשר אלה פיהם מלא ומררות׃
17כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃
18עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃
7כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃
4וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
8אך עתה הסירו מכם כל אלה את הרגז את הכעס את הרשע את הגדוף ואת דברי נבלה מפיכם׃
7כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
18לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃
20מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃
21מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃
23מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים׃
24הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך׃
4מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃
31פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃
19פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
26פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃
39ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃
5כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃
16אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃
6כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃
43כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃