יעקב 3:6

תנ ך עברי מודרני

כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • מש׳ 16:27 : 27 איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
  • מרק 7:15 : 15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
  • מרק 7:20-22 : 20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ 21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ 22 ]22-12[׃
  • מתי 15:11-20 : 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
  • מתי 12:32-36 : 32 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ 33 או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ 34 ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ 35 האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ 36 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
  • מש׳ 15:1 : 1 ¶ מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃
  • תה׳ 120:2-3 : 2 יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃ 3 מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃
  • קול 3:8-9 : 8 אך עתה הסירו מכם כל אלה את הרגז את הכעס את הרשע את הגדוף ואת דברי נבלה מפיכם׃ 9 ואל תשקרו איש בעמיתו כי פשטתם את האדם הישן עם פעלותיו׃
  • תס״ב 2:9-9 : 9 את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמופתי שקר׃ 10 ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע׃ 11 ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃ 12 למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃
  • טיט 1:11 : 11 אשר סכור יסכר פיהם ההפכים בתים כלם בהורותם דברים לא כנים עקב בצע׃
  • יעק׳ 2:7 : 7 הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃
  • פט״ב 2:1-2 : 1 ¶ וגם נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם בכם מורי שקר אשר יכניסו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על נפשם כליון פתאם׃ 2 ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדופים׃
  • פט״ב 3:3 : 3 ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃
  • יוח״ג 1:10 : 10 על כן בבאי אזכיר את מעשיו אשר הוא עשה בספרו עלינו דברים רעים ולא דיו שלא יקבל את האחים כי גם ימנע את החפצים לקבל ויגרשם מתוך הקהלה׃
  • יהו׳ 1:8-9 : 8 וכן גם בעלי החלמות האלה מטמאים את הבשר ואת הממשלה ינאצו ואת השררות יחרפו׃ 9 ומיכאל שר המלאכים בהתוכחו עם השטן וירב אתו על אדות גוית משה לא מלאו לבו לחרץ משפט גדופים כי אם אמר יגער יהוה בך׃ 10 ואלה מגדפים את אשר לא ידעו ובדברים אשר יבינו מחק טבעים כבהמות הסכלות בהמה ישחיתו את נפשם׃
  • יהו׳ 1:15-18 : 15 לעשות משפט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע׃ 16 אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד׃ 17 ואתם האהובים זכרו את הדברים הנאמרים מקדם ביד שליחי אדנינו ישוע המשיח׃ 18 בדברם אליכם לאמר הנה באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות רשעם׃
  • התגל׳ 2:14-15 : 14 אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃ 15 כן נמצאו גם בך אנשים דבקים בתורת הניקלסיים אשר שנאתי׃
  • התגל׳ 12:9 : 9 ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃
  • התגל׳ 13:1-5 : 1 ¶ ואהי עמד על חול הים וארא חיה עלה מן הים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל קרניה עשרה כתרים ועל ראשיה שם גדופים׃ 2 והחיה אשר ראיתי מראה כנמר ורגליה כרגלי דב ופיה כפי אריה ויתן לה התנין את כחו ואת כסאו וממשל רב׃ 3 וארא והנה אחד מראשיה כפצוע עד מות ומכת מות אשר לו נרפאה ותשתומם כל הארץ אחרי החיה׃ 4 וישתחוו לתנין אשר נתן ממשלה לחיה וישתחוו לחיה ויאמרו מי ידמה לחיה ומי יוכל להלחם אתה׃ 5 וינתן לה פה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים׃
  • התגל׳ 13:14 : 14 ותתעה את ישבי הארץ על ידי האותות אשר נתן לה לעשות בפני החיה באמרה אל ישבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר הכתה מכת חרב ותחי׃
  • התגל׳ 18:23 : 23 ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃
  • התגל׳ 19:20 : 20 ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית׃
  • תה׳ 140:3 : 3 שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃
  • מש׳ 1:10-14 : 10 בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ 11 אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ 12 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ 13 כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ 14 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃
  • מש׳ 6:19 : 19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃
  • בר׳ 3:4-6 : 4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ 5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ 6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
  • ויק׳ 24:11 : 11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃
  • במ׳ 25:2 : 2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
  • במ׳ 31:16 : 16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
  • שופ׳ 12:4-6 : 4 ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה׃ 5 וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא׃ 6 ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף׃
  • שופ׳ 16:15-20 : 15 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול׃ 16 ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃ 17 ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם׃ 18 ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃ 19 ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃ 20 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃
  • שמ״א 22:9-9 : 9 ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃ 10 וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו׃ 11 וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשר בנב ויבאו כלם אל המלך׃ 12 ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני׃ 13 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃ 14 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃ 15 היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃ 16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃ 17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃
  • שמ״ב 13:26-29 : 26 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃ 27 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך׃ 28 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל׃ 29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו׃
  • שמ״ב 15:2-6 : 2 והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך׃ 3 ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃ 4 ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו׃ 5 והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃ 6 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל׃
  • שמ״ב 16:20-17:2 : 20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃ 21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃ 22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃ 23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃ 1 ¶ ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה׃ 2 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו׃
  • שמ״ב 19:43-20:1 : 43 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃ 1 ¶ ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל׃
  • מל״א 21:5-9 : 5 ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם׃ 6 וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי׃ 7 ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי׃ 8 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות׃ 9 ותכתב בספרים לאמר קראו צום והושיבו את נבות בראש העם׃ 10 והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת׃ 11 ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם׃ 12 קראו צום והשיבו את נבות בראש העם׃ 13 ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃ 14 וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת׃ 15 ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף כי אין נבות חי כי מת׃
  • דה״ב 10:13-16 : 13 ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים׃ 14 וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ 15 ולא שמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט׃ 16 וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו׃
  • דה״ב 13:17 : 17 ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור׃
  • תה׳ 64:3 : 3 אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃
  • מש׳ 7:21-23 : 21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ 22 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ 23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
  • מש׳ 26:20-21 : 20 באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ 21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃
  • יש׳ 30:27 : 27 הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃
  • יר׳ 20:10 : 10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
  • יר׳ 28:16 : 16 לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה׃
  • מתי 5:22 : 22 אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃
  • מתי 12:24 : 24 והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃
  • מרק 14:55-57 : 55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ 56 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ 57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃
  • לוק 16:24 : 24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃
  • מע״ש 5:3 : 3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃
  • מע״ש 6:13 : 13 ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃
  • מע״ש 20:30 : 30 וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃
  • רומ 3:13-14 : 13 קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃ 14 אשר אלה פיהם מלא ומררות׃
  • רומ 16:17-18 : 17 ואני מזהיר אתכם אחי לשום פניכם בעשי מחלקות ומכשולים לנגד הלקח אשר למדתם וסורו מהם׃ 18 כי אנשים אשר כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושפת חלקות יתעו את לב הפתאים׃
  • קור״ב 11:13-15 : 13 כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי המשיח׃ 14 ואיננו פלא הלא השטן גם הוא מתחפש למלאך האור׃ 15 לכן אין זה דבר גדול אם גם משרתיו יתחפשו למשרתי הצדק אשר אחריתם תהיה לפי מעלליהם׃
  • אפס 5:3-4 : 3 אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ 4 גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃
  • דב׳ 13:6 : 6 כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃
  • מש׳ 7:5 : 5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יעק׳ 3:5
    87%

    5ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃

  • יעק׳ 3:7-10
    4 פסוקים
    82%

    7כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃

    8אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃

    9בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃

    10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃

  • מש׳ 16:27
    74%

    27איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃

  • מש׳ 15:4
    74%

    4מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃

  • יעק׳ 3:2-3
    2 פסוקים
    73%

    2כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃

    3הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃

  • רומ 3:13-14
    2 פסוקים
    72%

    13קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃

    14אשר אלה פיהם מלא ומררות׃

  • יש׳ 9:18
    72%

    18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

  • תה׳ 10:7
    71%

    7אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃

  • תה׳ 120:3
    70%

    3מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃

  • איוב 41:21
    70%

    21נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

  • מש׳ 21:23
    70%

    23שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃

  • איוב 15:5
    70%

    5כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

  • מש׳ 10:31
    70%

    31פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃

  • מש׳ 6:27
    70%

    27היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

  • מש׳ 10:20
    69%

    20כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃

  • מרק 9:44-46
    3 פסוקים
    69%

    44אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

    45ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

    46אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

  • תה׳ 50:19
    69%

    19פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

  • מש׳ 26:23
    69%

    23כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

  • יעק׳ 1:26
    69%

    26איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃

  • מש׳ 18:21
    69%

    21מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃

  • תה׳ 140:3
    69%

    3שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

  • תה׳ 73:9
    69%

    9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

  • תה׳ 5:9
    69%

    9כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון׃

  • מתי 15:18
    69%

    18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

  • תה׳ 52:2
    68%

    2הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

  • תה׳ 34:13
    68%

    13נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׃

  • מש׳ 26:18
    68%

    18כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

  • תה׳ 39:3
    68%

    3חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃

  • תה׳ 83:14
    68%

    14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃

  • פט״א 3:10
    68%

    10כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃

  • יש׳ 59:3
    68%

    3כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה׃

  • יר׳ 5:14
    68%

    14לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃

  • מש׳ 15:2
    68%

    2לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃

  • מתי 12:34
    68%

    34ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃

  • תה׳ 64:3
    68%

    3אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃

  • מש׳ 26:28
    68%

    28לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃

  • איוב 6:30
    68%

    30היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

  • מרק 9:48
    68%

    48אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

  • תה׳ 59:12
    68%

    12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃

  • יעק׳ 1:15
    68%

    15ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃

  • מתי 12:36
    68%

    36ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃

  • מש׳ 26:21
    67%

    21פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

  • תה׳ 12:3
    67%

    3יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃