יעקב 3:5
ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃
ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃
7כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃
8אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃
9בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
2כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃
3הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃
4והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃
4מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃
19ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃
20כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃
1¶ מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃
2לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃
23שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃
5כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃
31פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃
3בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃
27איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
20מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃
21מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃
9מעט שאר מחמץ הוא את כל העסה׃
3יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃
4אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
27היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
14לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
4הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃
5הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃
3נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃
26איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃
3חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃
21נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃
21פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃
10כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃
18יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃
3מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃
19על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃
6לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃
23רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃
14אשר אלה פיהם מלא ומררות׃
19פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃
15בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃
18כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃
12דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃
2הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
7אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
36ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃