משלי 6:27
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
28אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃
29כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃
30לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃
24לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃
25אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
6כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
27איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
21פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃
18כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃
21נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃
32נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
33נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃
34כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃
6שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה׃
7מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׃
13קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃
14ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃
16צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃
5ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃
6כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃
19דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃
20כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
5אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃
14הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
16לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃
4הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃
11גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
26ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃
6ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
6דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃
13ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
32האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
4ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃
3כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
11הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון׃
9אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
24אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃
23כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
31והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃