ירמיהו 51:50

תנ ך עברי מודרני

פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יר׳ 44:28 : 28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם׃
  • התגל׳ 18:4 : 4 ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי פן תתחברו אל חטאתיה ופן תקחו ממכותיה׃
  • יר׳ 51:45 : 45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃
  • דב׳ 4:29-31 : 29 ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׃ 30 בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ 31 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃
  • דב׳ 30:1-4 : 1 ¶ והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה׃ 2 ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 3 ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה׃ 4 אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך׃
  • עז׳ 1:3-5 : 3 מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃ 4 וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃ 5 ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם׃
  • נח׳ 1:2-4 : 2 ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם׃ 3 ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃ 4 ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃
  • נח׳ 2:3-5 : 3 ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃ 4 ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים׃ 5 ואמר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי ואבננה׃
  • תה׳ 102:13-14 : 13 אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ 14 כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃
  • תה׳ 122:6 : 6 שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך׃
  • תה׳ 137:5-6 : 5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ 6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃
  • יש׳ 48:20 : 20 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃
  • יש׳ 51:11 : 11 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃
  • יש׳ 52:2 : 2 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃
  • יש׳ 52:11-12 : 11 סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃ 12 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃
  • יר׳ 29:12-14 : 12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃ 13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃ 14 ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם׃
  • יר׳ 31:21 : 21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃
  • דנ׳ 9:2-3 : 2 בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃ 3 ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃
  • דנ׳ 9:16-19 : 16 אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו׃ 17 ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני׃ 18 הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים׃ 19 אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך׃
  • זכ׳ 2:7-9 : 7 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ 8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ 9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃
  • יר׳ 50:8 : 8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃
  • יר׳ 51:6 : 6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יר׳ 50:28-29
    2 פסוקים
    74%

    28קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃

    29השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל׃

  • 45צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃

  • 6נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

  • 31כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה תעשה זאת׃

  • 51בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃

  • זכ׳ 2:6-7
    2 פסוקים
    73%

    6הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

    7הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

  • 49גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃

  • 16כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃

  • 32כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃

  • 25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃

  • 8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃

  • 20ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה אשר שלחתי מירושלם בבלה׃

  • 8נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃

  • 17התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃

  • יח׳ 6:8-9
    2 פסוקים
    71%

    8והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃

    9וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃

  • 15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

  • 16ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃

  • 14ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃

  • 30נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה׃

  • תה׳ 137:5-7
    3 פסוקים
    70%

    5אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

    6תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

    7זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

  • 2התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃

  • 6שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃

  • 17אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃

  • 15ועתה לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃

  • 14מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃

  • 14כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃

  • 6נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

  • 20צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃

  • 16הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃

  • 14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃

  • 2והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃

  • יש׳ 22:2-3
    2 פסוקים
    69%

    2תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃

    3כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃

  • 31נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃

  • 5מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃

  • 16הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃

  • 5כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃

  • 21אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃

  • 11ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃

  • 6על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם׃

  • 2כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה והיתה לו נפשו לשלל וחי׃

  • 10חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃

  • 7זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה׃

  • 9הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל׃

  • 16כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה׃