איכה 1:7

תנ ך עברי מודרני

זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • תה׳ 77:5-9 : 5 חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ 6 אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ 7 הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ 8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ 9 השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃
  • תה׳ 79:4 : 4 היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
  • תה׳ 42:4 : 4 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃
  • תה׳ 77:3 : 3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃
  • דב׳ 4:7-8 : 7 כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו׃ 8 ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃
  • דב׳ 4:34-37 : 34 או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃ 35 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃ 36 מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃ 37 ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃
  • דב׳ 8:7-9 : 7 כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ 8 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש׃ 9 ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃
  • איוב 29:2-30:1 : 2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ 3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ 4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ 5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ 6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ 7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ 8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ 9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ 10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ 11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ 12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ 13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ 14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ 15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ 16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ 17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ 18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ 19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ 20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ 21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ 22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ 23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ 24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ 25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ 1 ¶ ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
  • תה׳ 137:3-4 : 3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ 4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃
  • תה׳ 147:19-20 : 19 מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ 20 לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃
  • יש׳ 5:1-4 : 1 ¶ אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ 2 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ 3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃ 4 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃
  • יר׳ 37:7 : 7 כה אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים׃
  • איכה 2:15-16 : 15 ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃ 16 פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃
  • איכה 4:17 : 17 עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃
  • הוש׳ 2:7 : 7 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃
  • מיכ׳ 4:11 : 11 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃
  • לוק 15:17 : 17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃
  • לוק 16:25 : 25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • איכה 1:8-12
    5 פסוקים
    83%

    8חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור׃

    9טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃

    10ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃

    11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃

    12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃

  • איכה 1:1-6
    6 פסוקים
    81%

    1¶ איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס׃

    2בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃

    3גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים׃

    4דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה׃

    5היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃

    6ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף׃

  • איכה 1:16-18
    3 פסוקים
    78%

    16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃

    17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃

    18צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי׃

  • 15ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃

  • 2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃

  • 26ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

  • איכה 2:7-10
    4 פסוקים
    74%

    7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃

    8חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃

    9טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה׃

    10ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃

  • 5כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃

  • 9כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃

  • 7זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

  • מיכ׳ 4:10-11
    2 פסוקים
    73%

    10חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃

    11ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

  • 10ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

  • 11ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃

  • 19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃

  • 8ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃

  • 7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

  • 10ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

  • 1¶ איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו׃

  • 8כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃

  • 1¶ כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם׃

  • 15זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו׃

  • 9פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃

  • 13מה אעודך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך׃

  • 6כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃

  • 8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃

  • 19הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃

  • 19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

  • 31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃

  • 19הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם׃

  • 14כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃

  • 12לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

  • 12ויקם את דבריו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם׃

  • 10גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים׃

  • 2ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃

  • 19כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃