איוב 1:9
ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃
ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃
6ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃
7ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃
8ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃
1¶ ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃
2ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃
3ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃
4ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃
5אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃
6ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃
7ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
10הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃
11ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃
12ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃
1¶ ויען איוב את יהוה ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען יהוה את איוב ויאמר׃
2הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃
3ויען איוב את יהוה ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
20ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃
21ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃
22בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃
1¶ איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃
6ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃
7ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
8ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
9ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃
10ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׃
1¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
2ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
1¶ והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
2ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃
36אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃
9ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
1¶ ויען אליפז התמני ויאמר׃
1¶ ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃