איוב 2:9
ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃
ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׃
3ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃
4ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃
5אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃
6ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃
7ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃
8ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר׃
1¶ אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃
2ויען איוב ויאמר׃
8ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃
9ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃
10הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃
11ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
10תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
20ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃
21ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃
22בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
5חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
3ויען איוב את יהוה ויאמר׃
1¶ ויען איוב את יהוה ויאמר׃
7ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃
1¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
2חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
14על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃
15הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃
9יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃
6על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃
7ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
10ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
18ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃
14ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃
9איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃
2הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃
20ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃
23ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃
36אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃
31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
6על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃