איוב 31:10
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
11כי הוא זמה והיא עון פלילים׃
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
13אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃
8אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃
9אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃
32האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃
29זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃
12דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃
13ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
14ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃
20ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃
9יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃
11כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
13כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃
14ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃
30אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃
9ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃
10אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃
29כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃
2ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃
24והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃
11כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃
15מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
23תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃
20כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃
11וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃
10ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃
9ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃
10ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃
31תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃
21והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
27ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃
10לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן כלה עשה שקר׃
24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃
15כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃
18יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
11והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא׃
33עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃
11ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃
22כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃
9ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו׃
11ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
27והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃
16וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃
25אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃