יחזקאל 24:18

תנ ך עברי מודרני

ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • קור״א 7:29-30 : 29 וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃ 30 והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 24:19-20
    2 פסוקים
    85%

    19ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃

    20ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃

  • יח׳ 24:15-17
    3 פסוקים
    73%

    15ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    16בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

    17האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃

  • יח׳ 12:7-8
    2 פסוקים
    70%

    7ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃

    8ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃

  • מל״א 3:19-21
    3 פסוקים
    69%

    19וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו׃

    20ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי׃

    21ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי׃

  • 24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃

  • 14לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃

  • 26ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃

  • 9ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃

  • 1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • שמ״א 25:37-38
    2 פסוקים
    67%

    37ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃

    38ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃

  • 22ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃

  • 5ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃

  • 10תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

  • 5כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃

  • 21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

  • 27ואחרי כלם מתה גם האשה׃

  • 22ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃

  • 18ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃

  • 32ובאחרונה מתה גם האשה׃

  • 17לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

  • 5ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃

  • 22ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃

  • דב׳ 24:1-3
    3 פסוקים
    65%

    1¶ כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃

    2ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃

    3ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃

  • 26ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם׃

  • 10ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃

  • 23ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃

  • 11והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני׃

  • 30ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית׃

  • 8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

  • 1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 17ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃

  • 24והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃

  • 19והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃

  • 11כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃

  • 20ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת׃

  • 13ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃

  • 16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃

  • 1¶ ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃

  • 17רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃

  • 7ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃

  • 26ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃