יוחנן 11:44
ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
43ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
14אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
15ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
37ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
38ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
39ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
14ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃
15ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃
17ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
11כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
52וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃
53וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃
54והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃
30וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
35ויבך ישוע׃
17ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃
1¶ וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
41וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
46והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃
45ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
24סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃
25ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃
23ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
1¶ ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
6ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃
7והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃
39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃
25ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
9וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃
40ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃
27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
5ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃
6ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃
59ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃
11ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃
15ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃
11לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃
22ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃
3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃
51ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃
52והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
28אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃
9כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃